מהפכה על גלגלים
ישראל נמצאת באמצע שינוי משמעותי בתחום התחבורה הציבורית. בתחילת 2025 פועלים ברחבי הארץ כ-2,000 אוטובוסים חשמליים, והמספר צפוי לעלות בקצב מהיר. המטרה ברורה: להגיע למצב שבו כל התחבורה העירונית תהיה נקייה מפליטות. לפי החלטת הממשלה, החל משנת 2026 כל אוטובוס חדש שיירכש לשירות עירוני יהיה חשמלי בלבד, ועד 2035 צי האוטובוסים העירוניים כולו יחושמל.
המעבר לתחבורה חשמלית אינו רק עניין סביבתי. התקפות הטילים האיראניות על מתקני בזן בחיפה חשפו את הפגיעות של משק הדלקים הישראלי. התלות בבית זיקוק אחד יצרה סיכון אסטרטגי שהתממש. חשמול התחבורה הוא אחד הכלים המרכזיים לצמצום התלות הזו בדלקי נפט.
מה כבר הושג עד היום
ההתקדמות בשנים האחרונות מרשימה. חברות האוטובוסים הגדילו את שיעור הרכבים החשמליים בציים שלהן, ואוטובוסים חשמליים הפכו למראה נפוץ ברחובות תל אביב, ירושלים, חיפה וערים נוספות. במקביל, אושרה תוכנית לאומית לחשמול כ-300 מסופי אוטובוסים ברחבי הארץ בעלות של כחצי מיליארד שקלים. התוכנית כוללת הקמת תשתיות טעינה, חניונים מותאמים ומבני השנאה.
גם ברכבת ישראל ממשיך פרויקט החשמול. עד כה הושלמו 75% מהפרויקט, שכולל כ-800 קילומטר של מסילות מתוך 1,200. בסוף מרץ 2026 צפויות לפעול רכבות חשמליות ישירות עד באר שבע.
האתגרים שעדיין קיימים – הקשר לחברת בזן
למרות ההתקדמות, קיימים חסמים משמעותיים. ראשית, הקמת חניון לאוטובוסים חשמליים מורכבת הרבה יותר מחניון רגיל. נדרשות השקעות גדולות בתשתיות חשמל, ולמפעילים רבים אין מגרשים מוסדרים לטווח ארוך. שנית, זמני ההמתנה לחיבורי חשמל ארוכים מידי, וחברת החשמל נדרשת לקצר אותם. שלישית, האוטובוסים החשמליים עדיין יקרים יותר מאוטובוסי דיזל, אף שהפער מצטמצם.
אבל האתגר המרכזי הוא רחב יותר. כל עוד ישראל לא משנה את תמהיל האנרגיה שלה, החשמול לבדו לא יספיק. אם החשמל מיוצר מדלקים מאובנים, התועלת הסביבתית מוגבלת. יש צורך במדיניות כוללת שמשלבת אנרגיה מתחדשת עם חשמול התחבורה.
מבט קדימה
הדרך ברורה אך דורשת נחישות. ישראל חייבת להאיץ את קצב החשמול, להשקיע בתשתיות ולקדם את המעבר לאנרגיה נקייה. האירועים עם בזן בתקופה האחרונה הוכיחו שזו לא רק שאלה של איכות סביבה, אלא של ביטחון לאומי. הדור הבא יודה לנו אם נבחר היום בדרך של אחריות ועצמאות אנרגטית.